תזונה ובריאות

"משק ארצי"- מחזירים את העוף לטבע ואת הבריאות לציבור
העניין בגידול וצריכה של עופות ללא אנטיביוטיקה הולך וגובר בכל העולם. אותם צרכנים
הבוחרים עופות אלו רואים ומחשיבים בכך את המוצר כבריא יותר וכבטוח יותר מעופות רגילים
אשר גדלים בשיטה קונבנציונלית. המעבר לעופות ללא אנטיביוטיקה מקורו בחשש הקיים בקרב
צרכני בשר עופות והוא נובע משני גורמים עיקריים: 1- חשיפה לחיידקים גורמי מחלה עמידים
לאנטיביוטיקה
. בשנת 1945 קיבל אלכסדר פלמינג פרס נובל על גילוי האנטיביוטיקה הראשונה,
הפניצילין. כבר אז, בנאומו בטקס, הזהיר כי קל מאוד ליצור חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה,
"פשוט על ידי חשיפת חיידקים לתרופה בריכוז נמוך שלא מספיק בכדי להרוג אותם". הזהיר ונפל
על אזניים ערלות. לראיה, השימוש בזרזי גדילה אנטיביוטיים במזון עופות הינה פרקטיקה
המיושמת כבר למעלה מחמישים שנה. בשיטה זו, מואבסים העופות במינונים נמוכים של
אנטיביוטיקה, יום- יום, שעה-שעה, לאורך כל ימי חייהם. פלמינג התייחס כמובן לנזק הנגרם ממתן
זרזי גדילה אנטיביוטיים אך זהו כמובן רק קצה הקרחון. בעצם כל שימוש לא נכון באנטיביוטיקה
מביא בסופו של דבר להתפתחות חיידקים עמידים. שימוש לא נכון באנטיביוטיקה קיים גם בענף
הלול בישראל והוא כולל בין היתר מתן טיפול אנטיביוטי במינון יתר, טיפול אנטיביוטי ללא מבחן
רגישות, טיפול אנטיביוטי מניעתי בו בזמן שהעופות בריאים, הפסקת טיפול אנטיביוטי לפני הזמן
ומעבר לאנטיביוטיקה אחרת, שילובים של אנטביוטיקות שונות יחד, שימוש חורג מזה המוצהר
על התווית ולבסוף, גם שימוש רווח באנטיביוטיקה ללא עצת רופא וטרינר. שימוש לא נכון זה
תורם רבות להתפתחות חיידקים עמידים. חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הם חיידקים שאינם
מושפעים כלל מן התרופה האנטיביוטית ויכולים לגדול ולהתרבות בנוכחותה. מקור העמידות
לאנטיביוטיקה הוא שינוי גנטי (מוטציה) בחיידק עצמו. עמידות זו של חיידקים לתרופות היא
תכונה תורשתית וכך, חיידקים מעבירים תכונה זו בצורה אנכית לצאצאים שלהם. ארגון הבריאות
העולמי (WHO) הכריז על עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה כאחד מהאיומים המשמעותיים ביותר
על בריאות הציבור בעולם. הארגון עמד על הקשר בין עמידות חיידקים בבני אדם לבין שימוש לא
נכון של אנטיביוטיקה בבע"ח. לפי מחקר אמריקאי %84 מהאנטיביוטיקה נצרכת במשקי בעלי-
חיים (רק %16 בבני אדם). יתרה מכך, %70 מאנטיביוטיקה זו ניתנת לבעלי-חיים בריאים (!)
כמניעה. לפי אותו ארגון, ישנו מעבר של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מעופות לבני אדם,
הגורמים למחלות בבני אדם לעיתים אף חשוכות מרפא. חיידקי סלמונלה, קמפילובקטר ואשריכיה
קולי עמידים הם החיידקים המסוכנים בענף הלול. חיידיקם אלו גורמים לדלקות מעיים ושתן בבני אדם והטיפול בהם כושל בשל עמידותם לאנטיביוטיקה. מעבר חיידקים אלו לבני האדם
קורה בשתי דרכים: א- בשר עופות נחשב לפופולרי ביותר בקרב צרכני הבשר אך גם למקור
העיקרי להרעלות מזון בבני אדם. בעת שחיטה, חיידקים מן המעי מזהמים את הטבחה וכתוצאה
מכך בשר העוף מזדהם בחיידקים, חלקם בעלי עמידות. חיידקים אלו אמנם מתים בבישול אולם
משטחי עבודה מזוהמים במטבח יכולים להוות תחנת ביינים לזיהום מאכלים אחרים כגון ירקות
הנחתכים על אותם משטחים. ב- עובדים בענף הלול (חוות לולים, משחטות) נמצאים בסיכון גבוה
של הידבקות בחיידקים עמידים בצורה ישירה בעת מגע עם עופות. לא מעט מחקרים הוכיחו
הימצאות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ממקור בע"ח במערכת הנשימה ובצואה של עובדים
בענף. הפצת חיידקים עמידים אלו ממשיכה כמובן הלאה, מאותם עובדים אל הקהילה. 2- שאריות
אנטיביוטיקה וכימיקלים בבשר העוף.
לפי תקנות מחלות בע"ח ובהתאם לתקנים בינלאומיים
דוגמים השירותים הוטרינריים בישראל עופות בעת שחיטה בכדי לבדוק נוכחות שאריות
אנטיביוטיקה וכימיקלים בבשרם. לשם כך נקבעו רמות מירביות מותרות של שאריות (MRL).
אולם אליה וקוץ בה. הבדיקות נעשות בצורה אקראית בלבד וכך יוצא שפחות מאחוז אחד של סך
העופות הנשחטים באמת נבדק. יתרה מכך, תוצאות הבדיקות מגיעות זמן רב לאחר שהעופות כבר
נאכלו ואף נעכלו. ואכן, לא מעט תוצאות חריגות לשאריות של אנטיביוטיקה, כימיקלים, מתכות
כבדות (ארסן, קדמיום) ותכשירים נגד פרזיטים התקבלו בשנים האחרונות בעופות.
בצל שתי סכנות ממשיות אלו נוצר לחץ חקיקה בארצות רבות להוריד את שימוש
האנטיביוטיקה בחיות למאכל אדם. הדוגמה הבולטת לכך מגיעה מן האיחוד האירופאי שם נכנס
לתוקפו בשנת 2006 איסור גורף על שימוש בזרזי גדילה אנטיביוטיים. בעצם, מתאריך זה נאסר
במדינות האיחוד השימוש באנטיביוטיקה שלא לצרכים רפואיים. דוגמאות נוספות מגיעות
מארה"ב, אוסטרליה ופינלנד בהן נאסרו לשימוש בבע"ח אנטיביוטיקות בעלות חשיבות קריטית
ברפואת בני אדם. בארה"ב מתים כל שנה עשרות אלפי בני אדם כתוצאה מזיהומים שמעורבים
בהם חיידקים עמידים. בישראל מדובר באלפים. פרופורציה של אוכלוסיה. הבעיה והנזק זהים הם.
למרות נתוני התחלואה והתמותה ולמרות הצעדים שננקטו ע"י מדינות רבות לא השתנתה
מדיניות ישראל בנוגע לשימוש באנטיביוטיקה במשקים חקלאיים בכלל ובענף הלול בפרט. עם
עלייה במודעות הציבורית לנושא זה נראה כי רק בכוחם של צרכנים להביא לשינוי זה.
"משק ארצי" הינו מותג המציין שיטת גידול חדשנית ומתקדמת של עופות בתנאי ממשק
והזנה השונים לחלוטין מאלו הקיימים בגידולים קונבנציונלים. בשיטת גידול זו ניזונים העופות
מתזונה צימחית בלבד בדיוק כמו בטבע. בתזונת עופות אלו חל איסור מוחלט על שימוש במרכיבים מן החי כגון קמחי בשר, קמחי נוצות וקמחי עצמות ואחרים המהווים מקור לחלבונים,
שומנים, מינרלים וכו'. אולם, תזונה לבדה אינה יכולה להביא להצלחה בגידול עופות ללא
אנטיביוטיקה. לשם כך פותחה תכנית בריאות מקיפה, בליווי וטרינרי צמוד המבטיחה את בריאות
העופות. בשיטת גידול זו ישנו איסור מוחלט וללא כל תנאי לגבי שימוש מניעתי ו/או טיפולי
באנטיביוטיקה. איסור שימוש באנטיביוטיקה מפחית בצורה משמעותית את כמות החיידקים
העמידים בבשר העוף ובכך ממזער האפשרות של זיהום המזון בחיידקים אלו. כפי שתואר לעיל
תועד מעבר ישיר של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בין בע"ח לבני אדם אולם בבדיקות שבוצעו
אצל עובדים מחוות גידול ללא אנטיביוטיקה לא נמצאו חיידקים עמידים אלו. מעבר לכך, דיגום
בעת שחיטה של עופות ללא אנטיביוטיקה הראה כי רמת הטפילות של חיידקי סלמונלה נמוכה
בעשרות אחוזים מן הרמות שתועדו בעופות בגידול קונבנציונלי. אם כך, תכנית הבריאות הכוללת
בין השאר איסור מחמיר על שימוש באנטיביוטיקה תורמת באופן מיידי לבריאות הקהילה. בשל
חשיבותו של עניין זה, כל להקות עופות "משק ארצי" נדגמות ונבדקות לאנטיביוטיקה ע"י
השירותים הוטרינריים מספר פעמים במהלך הגידול כולל לפני השחיטה. ואכן, איסור מחמיר זה
לגבי שימוש באנטיביוטיקה מביא לרמת שאריות אנטיביוטיקה (MRL) השווה לאפס (0) מוחלט
בבשר העוף ובאיבריו הפנימיים כגון כבד וכליות. במקביל לאיסור השימוש באנטיביוטיקה חל
איסור שימוש בכימיקלים מכל סוג והוא בתורו תורם מיידית להפחתה בזיהום הבשר בכימיקלים
מזיקים לבני האדם. על מנת להבטיח את בריאות העופות וכחלק מליווי וטרינרי מקבלים הם
תוספי תזונה פרוביוטיים (חיידקים "טובים" התורמים לבריאות העוף), תוספי תזונה ממקור
צימחי (כגון תמציות צמחים ושמנים אתריים) ותוספי תזונה אורגניים המהווים חלופה נאותה
לאנטיביוטיקה וכימיקלים הניתנים בגידול הקונבנציונאלי ללא הגבלה. אחרון, ממשק הינו חלק
בלתי נפרד ממערכת זו. תנאי הממשק (צפיפות, מערכת אקולוגית וכו') מתוכנתים לשמור על
בריאות העופות וקשורים ישירות לרווחת בעלי החיים. השוני המהותי בממשק הגידול של עופות
"משק ארצי" הינו בצפיפות בה מאוכלסים העופות בלולים. בשיטת גידול זו הצפיפות נמוכה בכ- 5
- 3 עופות למ"ר לעומת גידול עופות קונבנציונלי. צפיפות נמוכה מורידה את רמת הזוהמה בלול,
מקנה עמידות בפני תחלואה ובכך מיטיבה עם העופות. צפיפות נמוכה זו משפרת גם את רווחת
העופות בין השאר בדרך של מניעת עקה (סטרס) ותחרות על מזון ומים. בשיטת גידול זו מתירים,
ככל שניתן ובמגבלות המבנה ומזג האוויר, חשיפה לתאי חוץ טבעיים ובכללם אור וחום שמש
ומשבי רוח חיצוניים המאפשרים גירוי טבעי הנחוץ להתפתחות העופות בדיוק כפי שמתרחש
בטבע. הבטחת תנאי רווחה לתרנגולות לאורך חייהם נתפש ב"משק ארצי" כדרך המאפשרת לעופות לגדול ולהתנהג קרוב ככל שניתן לזה הקורה בטבע. לסיכום, ב"משק ארצי" משלבים את
כל הכלים על מנת להבטיח מותג הכולל תחתיו עופות:
 הגדלים ללא אנטיביוטיקה
 הגדלים ללא כימיקלים
 הניזונים מתזונה צמחית בלבד וללא מרכיבים מן החי
 הגדלים בתנאי רווחה תוך כדי חשיפה לתנאי חוץ טבעיים


בתיאבון!!